תרגום רומן מעברית לאנגלית באמצעות AI

בשנה האחרונה יותר ויותר הוצאות ספרים ישראליות בודקות איך לצאת לשווקים זרים בלי להמתין חצי שנה לתרגום ובלי לשלם עליו כמו על פרויקט הנדסי. 

השוק המקומי קטן, וההצלחה של כותר עברי תלויה יותר ויותר ביכולת להראות אותו למו"לים בחו"ל מהר, בטרם עונת הרכישות הבינלאומית נסגרת. זו בדיוק הסיבה שהוצאה ישראלית פנתה לטומדס עם בקשה לתרגם רומן שלם לאנגלית תוך שימוש בבינה מלאכותית, ולבדוק אם אפשר לקצר את הדרך בלי לפגוע באיכות.

מדובר בהוצאת ספרים עצמאית בגודל בינוני, שמוציאה לאור עשרות כותרים בעברית מדי שנה ומפעילה גם מחלקה קטנה למכירת זכויות תרגום לחו"ל. 

ההוצאה כבר עבדה עם טומדס בעבר על תרגום חומרי שיווק וכריכות לכמה מהכותרים שלה, אך זו הייתה הפעם הראשונה שבה נדרש תרגום מלא של ספר פרוזה, כפרויקט מבחן לפני שההוצאה תחליט אם לאמץ את הגישה גם לכותרים נוספים.

היקף הפרויקט

מדובר ברומן בן כ-92,000 מילה (כ-340 עמודים במקור העברי), טקסט רציף אחד ולא אוסף מסמכים נפרדים. 

הפרויקט כלל תרגום מלא מעברית לאנגלית באמצעות מנוע שפיתחה טומדס, המשלב תוצרים מ-22 מודלים שונים של בינה מלאכותית ובוחר עבור כל קטע בטקסט את התרגום המדויק ביותר עבורו, לפי הסגמנט הספציפי. 

כל שורה שיצאה מהמנוע עברה בהמשך עריכה ובדיקה של מתרגם אנושי.

האתגרים בתהליך התרגום 

שמירה על עקביות בשמות ובסלנג של הדמויות

לדמויות ברומן היה לקסיקון פנימי משלהן - כינויים, ביטויי סלנג חוזרים וניבים ייחודיים לקבוצת גיל מסוימת - בלי שום מילון מונחים קיים מראש. כל החלטת תרגום לגבי כינוי או ביטוי הייתה צריכה להישאר זהה לאורך כל 340 העמודים, כולל בפרקים שתורגמו בשלבים שונים של הפרויקט.

שמירה על קול הכתיבה ולא רק על המשמעות

תרגום ספרותי לא נמדד רק בדיוק המילולי אלא בשאלה אם הטקסט האנגלי נשמע כמו ספר שנכתב באנגלית, לא כמו טקסט מתורגם. מבנה המשפט, הקצב והרישום הלשוני היו צריכים להשתנות בין דמויות שונות ברומן - דמות שמדברת בשפה גבוהה מול דמות שמדברת בסלנג רחוב.

היקף הטקסט מול הצורך בעקביות מקצה לקצה

רומן שלם הוא לא מסמך שאפשר לפצל ולתרגם כל חלק בנפרד בלי לאבד עקביות. שגיאה או בחירת ניסוח שקורית באמצע הספר ולא מתגלה עד סוף העריכה עלולה לחייב מעבר חוזר על מאות עמודים.

שינוי היקף באמצע הפרויקט

באמצע העבודה ההוצאה ביקשה להוסיף לספר גם אחרית דבר של הסופר ומילון קצר של מונחים תרבותיים עבריים לקורא האנגלי - תוספת שלא הייתה חלק מהתכנון המקורי והצריכה לשמור על אותה רמת עקביות עם שאר הטקסט שכבר תורגם. 

שני הפרקים הנוספים נכתבו במקור ברישום שונה משאר הספר - יותר עיוני ופחות סיפורי - מה שהוסיף עוד שכבה לשאלת העקביות.

איך ניגשים לפרויקט

העבודה נפתחה בבניית מילון מונחים פנימי לפני תחילת התרגום עצמו, כדי לתעד את שמות הדמויות, הכינויים והביטויים החוזרים ברומן ולהבטיח שהמנוע ירוץ לפי אותו סטנדרט מהמילה הראשונה ועד האחרונה. 

בשלב הבא הוזן הטקסט למנוע תרגום ,רב-המודלים, שפיתחנו בטומדס, שהריץ כל קטע מול מגוון האפשרויות שהוא מייצר ובחר את הניסוח המתאים ביותר לפי הקשר, רישום לשוני וזרימת הדיאלוג. 

לאחר מכן עבר הטקסט לעריכה אנושית מלאה של מתרגם ספרותי, שהתמקד בדיוק בנקודות שמכונה מתקשה בהן - משחקי מילים, הומור עדין והבדלי רישום בין הדמויות. לבסוף עברה כל היצירה בדיקת עקביות שלמה מול מילון המונחים, כולל האחרית דבר והמילון התרבותי שנוספו באמצע העבודה.

התוצאות

הנוסח האנגלי הוגש למחלקת הזכויות של ההוצאה ללא צורך בסבב עריכה נוסף, במסגרת מסירה מהירה. 

בדיקת האיכות הפנימית שערכה ההוצאה מצאה שהתרגום שמר על עקביות מלאה בשמות, בסלנג ובמינוח לאורך כל היצירה - נקודה שבפרויקטים דומים נוטה להיות המקום שבו טעויות מתגלות הכי מאוחר. ההוצאה כבר פנתה לטומדס לגבי תרגום שני כותרים נוספים באותה שיטה.

למה זה חשוב

הפרויקט הזה לא קרה בוואקום. בכתבה שפרסם כלכליסט בדצמבר 2025 תואר איך הוצאות ספרים ישראליות - כולל כמה מהגדולות בענף - כבר עובדות עם תרגומי בינה מלאכותית, גם אם רובן נמנעות מלהודות בכך בפומבי בשל סעיפים בחוזים מול מו"לים זרים שאוסרים שימוש ב-AI בתרגום. 

לפי הכתבה, תרגום ספר שעלה בעבר כ-18 אלף שקל וארך כחצי שנה בין המתנה לתרגם ועד מסירה, אפשר כיום להוציא במחיר נמוך משמעותית ובתוך ימים בודדים - כשההבדל המרכזי הוא כמה עריכה אנושית נדרשת בסוף התהליך. 

גם בזירה הבינלאומית, גיליון Publishing Perspectives מינואר 2026 תיעד את השינוי בתפקיד המתרגמים בהוצאה לאור, כשענפים כמו הוצאת המנגה ביפן כבר משלבים בינה מלאכותית בתהליך התרגום כדי לצמצם פערי זמן מול ביקוש קוראים.

אני רואה את זה כל הזמן אצל לקוחות שמנהלים הוצאות ספרים קטנות ובינוניות בישראל: הצוואר בקבוק תמיד היה הזמן והעלות, לא איכות הטקסט המקורי. 

כשהמחסום הזה נעלם, השאלה שנשארת היא לא אם להשתמש בבינה מלאכותית לתרגום ספרים, אלא איך לבנות תהליך שבו בן אדם עדיין אחראי על כל מילה שיוצאת בסוף - במיוחד כשמדובר בקול ספרותי, לא רק בטקסט טכני. 

למדתי שההבדל בין תרגום ספר שנשמע כמו תרגום לבין תרגום שנשמע כמו ספר, הוא כמעט תמיד עניין של מי בודק את הפלט האחרון, לא איזה מנוע ייצר אותו.

סיכום

הוצאת ספרים שרוצה לצאת לשוק בינלאומי כבר לא חייבת לבחור בין תרגום מהיר לתרגום איכותי. הפרויקט הזה מראה שמנוע בינה מלאכותית מרובה-מודלים, בשילוב עריכה אנושית קלה ובדיקת עקביות קפדנית, יכול לקצר משמעותית את הדרך מכתב יד עברי לרומן שמוכן להיכנס לשיחות זכויות מול מו"לים בחו"ל. 

הוצאות שמתלבטות אם התרגום שלהן מוכן להיבדק מול השוק הבינלאומי יכולות להתחיל משיחה על היקף הפרויקט הספציפי שלהן.