תרגום מסמכים לאזרחות אוסטרית

כשמשפחה מתחילה בתהליך של קבלת אזרחות אוסטרית, הרגש בדרך כלל מגיע לפני הניירת. יש סבתא שעזבה את וינה, תמונות ישנות, מכתבים בגרמנית שאף אחד בבית כבר לא קורא. ואז מגיעה רשימת המסמכים של השגרירות.

בשנים שאני מנהלת את פעילות טומדס בישראל למדתי שבתיקים כאלה השאלה הראשונה אינה "כמה עולה לתרגם הכול?". השאלה הראשונה היא מה באמת צריך לתרגם, ומה אפשר להגיש כפי שהוא.

בתיק המשפחתי הזה, התשובה לשאלה הזו חסכה למשפחה תרגום של 12 מסמכים. אבל החיסכון היה רק חלק מהעניין. האתגר האמיתי היה להכין מסמכים של כמה דורות, שנכתבו בשפות שונות ובתקופות שונות, כך שאפשר יהיה להבין את הקשר המשפחתי ביניהם.

מי עמד מאחורי ההזמנה

מטעמי פרטיות, שם המשפחה אינו מתפרסם. מדובר במשפחה ישראלית שכללה אם, בן ושתי נכדות, שביקשה להגיש הצהרה לפי סעיף 58c לחוק האזרחות האוסטרי.

הסעיף מאפשר, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק, לנרדפי המשטר הנאצי ולצאצאיהם הישירים לקבל אזרחות אוסטרית באמצעות הצהרה.

בני המשפחה פנו אלינו לאחר שמילאו את השאלון המקוון של שגרירות אוסטריה בתל אביב וקיבלו רשימת מסמכים להגשה.

אחד מבני המשפחה אמר לי בשיחה הראשונה משפט שאני שומעת לא מעט: "אנחנו פשוט לא רוצים לטעות ולהתחיל הכול מחדש."

אני מבינה את החשש הזה. כשמדובר במסמכים משפחתיים שנאספו במשך עשרות שנים, חלקם ממדינות שונות וחלקם מארכיונים, לא תמיד פשוט לדעת מה נדרש, מה חסר ומה כבר מתאים להגשה.

מה היה בתיק המשפחתי

הפרויקט כלל 36 תעודות ומסמכים, שחולקו לשתי קבוצות עיקריות.

מסמכים אישיים של המבקשים: דרכונים, תעודות לידה, תעודות נישואין במקרים של שינוי שם ותעודות מידע פלילי מישראל.

מסמכים להוכחת הקשר המשפחתי וההיסטוריה של הסבתא: תעודות לידה ונישואין של דורות קודמים, תעודת עלייה, מסמכים מארכיונים, תעודת שינוי שם ומסמכים היסטוריים נוספים שנשמרו במשפחה.

חלק מהמסמכים היו בעברית, אחרים באנגלית או בגרמנית. חלקם היו תעודות רשמיות חדשות, ואחרים מסמכים ישנים שהופקו לפני עשרות שנים.

המשימה שלנו לא הייתה רק לתרגם מעברית לגרמנית. קודם כול היה צריך להבין אילו מסמכים דורשים תרגום, אילו עשויים לדרוש אימות, ואיך לשמור על התאמה בין שמות ותאריכים שמופיעים במסמכים מתקופות שונות.

הנקודות הרגישות בתרגום מסמכים לאזרחות אוסטרית

1. לא כל מסמך צריך תרגום לגרמנית

זה היה הממצא הראשון, והוא היה גם החשוב ביותר.

לפי הנחיות שגרירות אוסטריה בתל אביב לגבי הליך האזרחות לצאצאי נרדפים, מסמכים באנגלית אינם דורשים בדרך כלל תרגום לגרמנית, אלא אם הרשויות מבקשות אחרת.

חלק מהתעודות הישראליות מונפקות מראש בעברית ובאנגלית. לכן, לפני שמזמינים תרגום, כדאי לבדוק אם הנוסח הקיים מתאים לדרישות ההגשה.

עברנו על רשימת המסמכים של המשפחה, מסמך אחר מסמך, והשווינו אותה להנחיות שהתקבלו מהשגרירות.

התוצאה הייתה ברורה: 12 מסמכים לא נדרשו לתרגום כלל.

מבחינתי, זו אחת ההחלטות המקצועיות החשובות בפרויקט. לא כל מסמך שהלקוח שולח צריך להפוך להזמנת עבודה. לפעמים השירות הטוב ביותר שאנחנו יכולים לתת הוא להסביר מדוע אין צורך לתרגם אותו.

חשוב להדגיש שההחלטה הסופית אילו מסמכים מתקבלים ללא תרגום נמצאת בידי הרשויות האוסטריות. כאשר הדרישה אינה ברורה, אנחנו ממליצים לקבל הבהרה לפני שמתחילים בעבודה.

2. תרגום לגרמנית, אבל לא כל תרגום מתאים

במסמכים שכן נדרש לתרגם, השאלה הבאה הייתה איזה סוג תרגום הרשויות האוסטריות מוכנות לקבל.

בהנחיות השגרירות להליך זה מצוינת דרישה לתרגומים מאושרים בידי מתרגם מושבע ומוסמך מטעם בית משפט, והשגרירות עצמה אינה מספקת שירותי תרגום.

זו נקודה שאני מקפידה להסביר בתחילת תיקים כאלה, משום שלא מעט לקוחות מניחים שתרגום נוטריוני ישראלי יתקבל אוטומטית בכל מדינה.

בפועל, אישור נוטריוני בישראל והסמכה של מתרגם לפי דרישות הרשויות באוסטריה אינם בהכרח אותו דבר.

לכן, לפני תחילת התרגום, חשוב לברר איזה אישור נדרש למסמכים הספציפיים ומי מוסמך להנפיק אותו. אין טעם להשקיע בתרגום מקצועי אם בסופו של דבר חסר לו האישור שהרשות המקבלת דורשת.

3. אפוסטיל: לא לכל מסמך, ולא תמיד באותו סדר

אחת השאלות הנפוצות בתיקים כאלה היא האם צריך להוציא אפוסטיל לפני התרגום.

התשובה אינה אחידה לכל המסמכים.

אפוסטיל הוא אישור המאמת את מקורו של מסמך ציבורי, למשל את החתימה או את סמכות הגורם שהנפיק אותו. הוא אינו מאשר את נכונות התוכן ואינו מחליף תרגום.

בהליך האזרחות לפי סעיף 58c יש הבחנות בין סוגי המסמכים. מסמכים אישיים מסוימים של המבקשים עשויים לדרוש אפוסטיל, ואילו לגבי מסמכים הנוגעים לאב הקדמון שנרדף קיימים פטורים מדרישת האפוסטיל.

גם לגבי תעודת המידע הפלילי מישראל יש לבדוק את ההליך הספציפי: כאשר התעודה מועברת ישירות לשגרירות באמצעות הרשויות הישראליות, חלות עליה הוראות שונות מאלה של מסמך שהמבקש מגיש בעצמו.

לכן לא המלצנו למשפחה להוציא אפוסטיל באופן גורף על כל המסמכים.

במקום זאת, מיפינו את הדרישות לפי סוג המסמך. כאשר נדרש אפוסטיל, בדקנו גם אם יש צורך לכלול אותו בתרגום ובאיזה שלב נכון לבצע את הפעולות.

בחלק מהמסמכים הונפק אפוסטיל של משרד החוץ, לרבות אפוסטיל דיגיטלי, לפני תחילת התרגום. כך ניתן היה להכין את הגרסה המתורגמת בהתאם למסמך המלא שהיה מיועד להגשה.

הלקח מבחינתי הוא פשוט: לפני שמוציאים אפוסטיל או מזמינים תרגום, צריך לבדוק את הדרישה לכל מסמך בנפרד.

4. שמות שעברו שלוש שפות

הסבתא נולדה עם שם גרמני. לאחר שהמשפחה הגיעה לישראל, השם הופיע גם בעברית, ובדרכונים של הנכדות הוא נכתב באותיות לטיניות.

אם מתרגמים כל מסמך בנפרד, אפשר לקבל כמה איותים שונים לאותו אדם.

זה לא בהכרח אומר שאחד האיותים שגוי. שמות משפחה ושמות פרטיים עוברים שינויים בין שפות, בין מערכות תעתיק ובין תקופות היסטוריות.

אבל בתיק שמטרתו להוכיח קשר משפחתי בין דורות, הבדלים כאלה עלולים לעורר שאלות.

לפני תחילת התרגום בנינו טבלת שמות שכללה את האיותים שהופיעו במסמכי המקור, לצד תאריכי הלידה, המקומות והקשרים המשפחתיים.

כאשר היה צורך לבחור איות אחיד בתרגום, השתמשנו במסמכי הזיהוי הרלוונטיים כנקודת ייחוס, בלי למחוק או לשנות את האיות ההיסטורי שמופיע במקור.

לא מדובר בשינוי של מסמך רשמי, אלא בשמירה על עקביות וביכולת לזהות שאיותים שונים מתייחסים לאותו אדם.

5. השעון של תעודת המידע הפלילי

לתעודת מידע פלילי יש מאפיין שאין לרוב התעודות המשפחתיות הישנות: היא צריכה להיות עדכנית במועד ההגשה.

לפי הנחיות השגרירות להליך זה, התעודה אינה יכולה להיות בת יותר משמונה חודשים בעת הגשת הבקשה.

במשפחה שבה כמה אנשים מגישים בקשה, קל להתרכז באיסוף המסמכים ההיסטוריים ולשכוח שלמסמך עדכני יש מגבלת זמן.

לכן המלצנו לתכנן את הוצאת תעודות המידע הפלילי לקראת שלב ההגשה, ולא בהכרח בתחילת איסוף המסמכים.

גם כאן חשוב לבדוק מראש את אופן ההנפקה וההעברה של התעודה לשגרירות. תכנון נכון של לוח הזמנים עשוי למנוע צורך בהנפקה חוזרת.

כך נבנה תהליך העבודה

הפרויקט הושלם בתוך שישה ימים, לאחר שהוגדר היקף המסמכים שנדרש לתרגם.

שלב ראשון: מיפוי המסמכים

עברנו על הרשימה של כל מבקש וסיווגנו את המסמכים לפי הצורך בתרגום, באפוסטיל או בבירור נוסף מול הרשויות.

כבר בשלב הזה הוצאנו מהיקף התרגום את 12 המסמכים שלא נדרשו לתרגום.

שלב שני: טבלת שמות ותאריכים

ריכזנו את שמות בני המשפחה, האיותים השונים, תאריכי הלידה ומקומות הלידה. הטבלה שימשה נקודת ייחוס לאורך הפרויקט.

שלב שלישי: תרגום המסמכים הנדרשים לגרמנית

התרגום התמקד במסמכים שסומנו כטעונים תרגום, תוך שמירה על המינוח, הנתונים והפרטים המזהים כפי שהופיעו במקורות.

שלב רביעי: בדיקה צולבת

לפני המסירה בדקנו את ההתאמה בין המסמכים, במיוחד בשמות, בתאריכים, במקומות ובפרטים משפחתיים שחזרו בכמה תעודות.

שלב חמישי: מסירה מסודרת

המסמכים המתורגמים אורגנו בתיקייה נפרדת לכל מבקש, בהתאם לרשימות שהתקבלו מהשגרירות.

כך בני המשפחה יכלו לזהות בקלות איזה מסמך שייך לכל אחד מהם ומה תפקידו בתיק.

התוצאה: פחות תרגומים, תיק מסודר יותר

בסיום ששת ימי העבודה קיבלה המשפחה את המסמכים המתורגמים, מסודרים לפי המבקשים, עם איות עקבי של שמות ובדיקה צולבת של הפרטים המשותפים.

מתוך 36 המסמכים שנבדקו, 12 לא נדרשו לתרגום. המשפחה לא שילמה על עבודה שלא הייתה נחוצה.

אבל מבחינתי, החיסכון המשמעותי לא היה רק כספי.

המשפחה קיבלה תיק מסודר, והצלחנו לצמצם את הסיכון לחוסר התאמה בין מסמכים שונים או לצורך בתרגום חוזר בגלל איות לא עקבי.

אין בכך הבטחה שהרשויות האוסטריות לא יבקשו השלמות או מסמכים נוספים. ההחלטה על קבלת המסמכים ועל הזכאות לאזרחות נמצאת בידי הרשויות בלבד.

התפקיד שלנו היה להכין את החלק שבאחריותנו באופן מדויק, עקבי ומסודר ככל האפשר.

למה משפחות ישראליות ממשיכות לפנות בנושא אזרחות אוסטרית?

סעיף 58c לחוק האזרחות האוסטרי מאפשר, בכפוף לתנאיו, גם לצאצאים ישירים של נרדפי המשטר הנאצי להגיש הצהרה לקבלת אזרחות.

לכן הפניות אינן מוגבלות לילדיהם של מי שנרדפו. גם נכדים, נינים וצאצאים בדורות נוספים עשויים להיות זכאים, בהתאם לנסיבות המשפחתיות ולהוראות החוק.

בטומדס אנחנו מקבלים פניות ממשפחות שבהן כמה בני משפחה מבקשים להכין מסמכים במקביל.

לעיתים זו הפעם הראשונה שהם מתמודדים עם הליך בירוקרטי של מדינה זרה. הם מכירים את הסיפור המשפחתי, אבל אינם בהכרח יודעים אילו מסמכים מוכיחים את הקשר בין הדורות ואילו מהם דורשים תרגום.

דווקא במקרים כאלה, ההחלטות הקטנות בתחילת הדרך יכולות לחסוך הרבה עבודה בהמשך.

מה כדאי להכין לפני שפונים לתרגום מסמכים לאזרחות אוסטרית?

מהניסיון שלנו, יש שלושה דברים שכדאי להכין מראש.

1. רשימת המסמכים האישית של כל מבקש

לא כדאי להסתמך רק על רשימה כללית שמצאתם באינטרנט. התחילו ברשימה שקיבלתם בעקבות השאלון או מהגורם המטפל בבקשה.

גם בתוך אותה משפחה ייתכנו הבדלים בין המסמכים הנדרשים ממבקשים שונים.

2. העמוד בדרכון שבו מופיעים הפרטים האישיים

הוא מסייע לבדוק את איות השמות באותיות לטיניות ולהשוות אותו לשמות המופיעים במסמכים האחרים.

עם זאת, כאשר מסמך היסטורי כולל איות אחר, אין לשנות את המקור כדי להתאים אותו לדרכון.

3. סריקות של המסמכים המשפחתיים הישנים

תעודות לידה, תעודות נישואין, אישורי שינוי שם, מסמכי עלייה ומסמכים מארכיונים עשויים להיות רלוונטיים.

לא כל מסמך כזה בהכרח יידרש להגשה או לתרגום. אבל כדאי להציג את החומר הקיים לפני שמחליטים מה נחוץ.

עוד דבר שאני מבקשת לפעמים לפני שמתחילים הוא תיאור קצר של הסיפור המשפחתי: מי עזב, מתי, מאיזו מדינה ומה הקשר בין הדורות.

המידע הזה אינו תחליף למסמכים רשמיים או לבדיקת זכאות, אבל הוא עוזר לנו להבין את מבנה התיק ולזהות נקודות שדורשות תשומת לב בתרגום.

למידע על דרישות ההליך מומלץ להיעזר גם בהנחיות הרשמיות של שגרירות אוסטריה בתל אביב.

בשורה התחתונה

בתיק של אזרחות אוסטרית, העבודה הטובה ביותר מתחילה לפעמים במשפט: "את זה לא צריך לתרגם."

במקרה הזה, בדיקה מוקדמת חסכה למשפחה תרגום של 12 מסמכים, אפשרה לנו לרכז את העבודה במסמכים הנדרשים ולשמור על התאמה בין תעודות של כמה דורות.

אם אתם בתחילת התהליך, עם רשימת מסמכים מהשגרירות ותיקייה של תעודות משפחתיות, אפשר לשלוח לנו את החומר לבדיקה ראשונית של צורכי התרגום.

נוכל לסייע בזיהוי המסמכים שדורשים תרגום, בבדיקת התאמת השמות ובתכנון עבודת התרגום בהתאם להנחיות שקיבלתם. כאשר יש שאלה לגבי דרישה משפטית או מנהלית, נפנה אתכם לבירור מול הגורם המוסמך.

מידע נוסף תמצאו בעמוד תרגום תעודות ובעמוד תרגום מעברית לגרמנית. אפשר גם לבקש הצעת מחיר.

פרטי הפרויקט

• סוג מסמך: תעודות לידה ונישואין, תעודות מידע פלילי ומסמכים משפחתיים היסטוריים

• צמד שפות: עברית לגרמנית

• תחום: אזרחות והגירה

• סוג שירות: תרגום תעודות ומיפוי דרישות תרגום ואפוסטיל

• היקף: 36 מסמכים שנבדקו, מתוכם 12 שלא נדרשו לתרגום

• לוח זמנים: 6 ימים