כך עזרנו לחברת סייבר לבצע לוקליזציה של תוכן בעשרות שפות באפריקה ובדרום אסיה

נכתב על ידי אורטל לסרי, מנהלת טומדס ישראל

 

הבעיה בלוקליזציה אינה מספר השפות. אלא שמירה על אותו המסר בכל אחת מהן.

לאחרונה פנתה אלינו חברת סייבר ישראלית שביקשה להרחיב את פעילותה במספר מדינות באפריקה ובדרום אסיה.

על הלקוח

החברה פועלת בתחום אבטחת המידע ומספקת פתרונות לארגונים, גופים ציבוריים ולקוחות עסקיים. כחלק מתהליך ההתרחבות שלה לשווקים חדשים, היא הייתה צריכה להנגיש מסמכים מקצועיים לקהלים מקומיים במספר רב של מדינות.

המסמכים נכתבו במקור בעברית וכללו תוכן מקצועי, הנחיות שימוש, נהלי אבטחת מידע, חומרי הדרכה ומסמכים טכניים.

מניסיוני, זהו בדיוק השלב שבו חברות רבות מבינות שתרגום הוא רק חלק מהתמונה.

כאשר התוכן מיועד לעשרות מדינות שונות, האתגר האמיתי הוא לוודא שכל אדם יקבל את אותו המסר, ללא קשר לשפה שבה הוא קורא את המסמך.

על הפרויקט

הלקוח ביקש לבצע לוקליזציה של מסמכים מעברית למספר רב של שפות באפריקה ובדרום אסיה.

בין השפות שנכללו בפרויקט:

-          אנגלית

-          צרפתית

-          סווהילית

-          אמהרית

-          הינדי

-          בנגלית

-          אורדו

-          טמילית

-          נפאלית

-          סינהלית

ושפות נוספות בהתאם לצורכי השווקים השונים.

המסמכים כללו:

-          מדריכי משתמש

-          נהלי אבטחת מידע

-          מסמכי תמיכה טכנית

-          חומרי הדרכה

-          תוכן שיווקי

-          מסמכי הטמעה

-          מסמכי תאימות ורגולציה

 

לדעתי, אחד הדברים המעניינים בפרויקט היה מגוון קהלי היעד.

חלק מהמסמכים נועדו לצוותים טכנולוגיים מנוסים. אחרים נועדו למנהלי מערכות מידע, שותפים עסקיים או משתמשים מקומיים.

המשמעות הייתה שכל מסמך היה חייב להיות ברור, מדויק ונגיש לקורא הספציפי שלו.

האתגר

אחת השאלות שאני שומעת לעיתים קרובות מלקוחות היא האם אפשר פשוט לתרגם את התוכן באמצעות כלי בינה מלאכותית ולסיים את העבודה.

התשובה היא שלעיתים כן.

אבל בפרויקטים מסוג זה התמונה מורכבת יותר.

כאשר מתרגמים מסמך אחד לשפה אחת, קל יחסית לשמור על עקביות.

כאשר מתרגמים עשרות מסמכים לעשרות שפות שונות במקביל, כל סטייה קטנה עלולה להפוך לבעיה משמעותית.

מניסיוני, האתגרים המרכזיים בפרויקטים כאלה הם:

-          שמירה על מונחים מקצועיים אחידים

-          שמירה על משמעות זהה בכל השפות

-          מניעת חוסר עקביות בין מסמכים שונים

-          התאמה לקהלי יעד שונים

-          שמירה על בהירות בתוכן טכנולוגי מורכב

-          בעולם הסייבר, דיוק אינו מותרות.

-          הוא חלק מהתוכן עצמו.

אני רואה זאת שוב ושוב בפרויקטים בתחום הטכנולוגיה ואבטחת המידע. לעיתים משפט שנראה תקין מבחינה לשונית עלול ליצור אי-הבנה כאשר הוא נקרא על ידי משתמש במדינה אחרת.

לכן היה חשוב לנו לבנות תהליך שיבטיח אחידות ודיוק לכל אורך הפרויקט.

הפתרון של טומדס

בשלב הראשון מיפינו את כלל המסמכים שנכללו בפרויקט.

לאחר מכן זיהינו את המונחים המקצועיים המרכזיים שבהם השתמש הלקוח.

בשלב הבא בנינו מאגר מונחים ייעודי שישמש לאורך כל העבודה.

לדעתי, זהו אחד המרכיבים החשובים ביותר בפרויקטי לוקליזציה גדולים.

כאשר עובדים מול עשרות שפות, אי אפשר להסתמך על זיכרון או על החלטות נקודתיות.

יש צורך במערכת מסודרת שמבטיחה שכל המונחים יתורגמו באופן עקבי.

לאחר בניית מאגר המונחים התחלנו בתהליך הלוקליזציה.

העבודה שילבה טכנולוגיות מתקדמות עם בקרה אנושית מקצועית.

אני מאמינה שהמודל הזה מייצג בצורה הטובה ביותר את עולם התרגום בשנת 2026.

הטכנולוגיה מאפשרת לעבוד במהירות ובהיקפים גדולים.

הגורם האנושי מאפשר לוודא שהתוכן באמת מתאים לקהל היעד.

כל מסמך עבר בדיקות איכות כדי לוודא:

-          דיוק מקצועי

-          עקביות בין מסמכים

-          התאמה לשפת היעד

-          בהירות לקורא המקומי

-          שימוש נכון במונחים מקצועיים

במהלך הפרויקט ביצענו גם התאמות מקומיות במקומות שבהם היה צורך בכך.

מניסיוני, לוקליזציה מוצלחת אינה מסתכמת בתרגום המילים עצמן.

המטרה היא לגרום לתוכן להרגיש טבעי עבור האדם שקורא אותו.

התוצאה

בסיום הפרויקט קיבל הלקוח מערך מסמכים מלא במגוון רחב של שפות.

החברה הייתה יכולה להשיק את התוכן שלה במספר מדינות במקביל, תוך שמירה על מסרים אחידים ועל רמה מקצועית גבוהה.

אחד היתרונות המרכזיים מבחינת הלקוח היה היכולת לעבוד מול גורם אחד שניהל את כל הפרויקט.

במקום לתאם מול ספקים שונים בכל שפה ובכל מדינה, החברה קיבלה תהליך עבודה אחיד ומרוכז.

מניסיוני, זהו יתרון משמעותי במיוחד עבור חברות טכנולוגיה שפועלות במספר שווקים במקביל.

למה טומדס לטווח הארוך

לדעתי, הערך האמיתי של שותף תרגום אינו נמדד בפרויקט הראשון.

הוא נמדד בפרויקט העשירי.

חברות שפועלות בזירה הבינלאומית ממשיכות לעדכן מסמכים, להוסיף מוצרים חדשים ולהיכנס לשווקים נוספים.

כאשר עובדים עם אותו צוות לאורך זמן, ניתן לבנות מאגר מונחים קבוע, לשמור על סגנון אחיד ולייעל את תהליך העבודה.

אני רואה זאת אצל לקוחות רבים שלנו.

עם הזמן נוצר ידע מצטבר שמאפשר לנו לספק תוצאות טובות יותר, מהר יותר ובעקביות גבוהה יותר.

במיוחד בתחומים כמו סייבר וטכנולוגיה, מדובר ביתרון משמעותי.

מחשבות על לוקליזציה בשנת 2026

אחת השאלות שאני שומעת יותר ויותר בשנים האחרונות היא האם בינה מלאכותית תחליף לחלוטין את תהליך הלוקליזציה.

לדעתי, התשובה אינה חד-משמעית.

ישנם מסמכים שבהם תרגום מבוסס בינה מלאכותית מספק תוצאה מצוינת.

עבור תוכן פשוט או תקשורת פנימית, זה יכול להיות פתרון יעיל מאוד.

מצד שני, כאשר מדובר בתוכן מקצועי, טכני או רגיש, אני עדיין רואה חשיבות רבה לבקרה אנושית.

בסופו של דבר, המטרה אינה רק להעביר מילים משפה אחת לשפה אחרת.

המטרה היא לוודא שהאדם שקורא את המסמך יבין בדיוק את מה שהתכוונתם לומר.

מניסיוני, זה נכון במיוחד כאשר עובדים מול מדינות, תרבויות ושפות שונות.

לכן אני מאמינה שהעתיד אינו בינה מלאכותית בלבד ואינו עבודה אנושית בלבד.

העתיד נמצא בשילוב בין השניים.

הטכנולוגיה מספקת מהירות ויעילות.

האנשים מספקים שיקול דעת, הבנת הקשר ואחריות מקצועית.

בפרויקט הזה, כמו בפרויקטים רבים אחרים שאנחנו מבצעים בטומדס, השילוב הזה אפשר ללקוח להגיע לשווקים חדשים בביטחון, תוך ידיעה שהתוכן שלו מוכן לקוראים בכל אחת משפות היעד.

 

מנהלת טומדס ישראל

לפרופיל הלינקדאין של אורטל