חברת תרגום עם תקן ISO 17100: מה התקן דורש ואיך בודקים ספק

כמעט כל מכרז שמגיע אליי בשנים האחרונות כולל את אותה שורה: "על הספק להחזיק בתקן ISO 17100". השאלה חשובה, אבל היא לא מספיקה. חברת תרגום עם תקן ISO 17100 יכולה להיות חברה שעברה ביקורת חיצונית, ויכולה להיות חברה שמצהירה שהיא "עובדת לפי התקן". מבחוץ שתי התשובות עלולות להישמע דומות, אבל הן אינן אומרות אותו דבר.

מהניסיון שלי, הבלבול הנפוץ ביותר הוא לא סביב מספר התקן אלא סביב השאלה מה נעשה בפועל בפרויקט. כשלקוח מבקש "תרגום לפי ISO", חשוב להבין האם מדובר בדרישת מכרז או ארגון, או שהוא למעשה מבקש תהליך בקרת איכות מחמיר.

במאמר הזה אעשה סדר: מה התקן דורש בפועל, מה נשאר מחוץ לו, מה הוא אינו מבטיח ואילו שאלות כדאי לשאול לפני שבוחרים ספק תרגום.

מהו תקן ISO 17100, בקצרה

ISO 17100 הוא תקן בינלאומי לשירותי תרגום. הוא פורסם ב-2015, עודכן בתיקון ב-2017 והחליף את התקן האירופי EN 15038.

התקן לא קובע איך לתרגם משפט מסוים. הוא מגדיר דרישות לתהליך העבודה, לכשירות אנשי המקצוע המעורבים בו ולשלבי הבקרה הנדרשים לפני מסירת התרגום.

שלוש דרישות שעושות את ההבדל

מי רשאי לתרגם

התקן מגדיר מסלולים לכשירות מקצועית של מתרגמים, המבוססים על הכשרה אקדמית בתרגום או על שילוב מתאים של השכלה וניסיון מקצועי.

מבחינת הלקוח, הנקודה החשובה היא שהכשירות אינה אמורה להיות רק הצהרה כללית של החברה. ספק שפועל במסגרת התקן צריך לנהל תיעוד של הכשירות המקצועית של האנשים המעורבים בפרויקט.

עין שנייה היא חובה, לא תוספת

אחת הדרישות המשמעותיות בתקן היא שהתרגום יעבור revision על ידי אדם נוסף שאינו המתרגם, תוך השוואת התרגום לטקסט המקור.

הבדיקה העצמית של המתרגם חשובה, אבל היא אינה מחליפה את הבדיקה הנוספת.

כדאי להכיר גם את מה שאינו נדרש בכל פרויקט. בדיקה נוספת בידי מומחה תוכן והגהה לפני פרסום אינן חלק הכרחי מכל תהליך לפי ISO 17100. אם המסמך דורש, למשל, עין של מומחה רפואי, משפטי או מקצועי אחר, כדאי להגדיר זאת מראש מול ספק התרגום.

מה סוכם לפני שמתחילים

התקן מתייחס גם להגדרת דרישות הפרויקט מול הלקוח ולניהול התהליך: מטרת התרגום, קהל היעד, מינוח מוסכם, מדריך סגנון ודרישות נוספות הרלוונטיות למסמך.

מניסיוני, זה אחד החלקים שקל להתעלם מהם. איכות התרגום לא נקבעת רק בשלב שבו המתרגם מתחיל לעבוד. לא מעט החלטות שמשפיעות על התוצאה מתקבלות עוד לפני כן, כשהלקוח והספק מגדירים מה בדיוק נדרש.

"מוסמכת" או "עובדת לפי התקן"?

ISO כותב ומפרסם תקנים, אבל ISO עצמו אינו מעניק לחברות תעודת הסמכה. Certification נעשית באמצעות גוף חיצוני שבודק אם מערכת העבודה של הספק עומדת בדרישות הרלוונטיות.

לכן יש הבדל בין חברה שמחזיקה בתעודת ISO 17100 מגוף הסמכה לבין חברה שמצהירה שהיא "עובדת לפי ISO 17100".

זה לא אומר בהכרח שספק שאינו מוסמך מספק תרגום פחות טוב. חברה יכולה ליישם חלק מהדרישות או אפילו תהליך דומה מאוד גם ללא certification חיצוני. אבל אם הארגון שלכם נדרש לעבוד עם ספק מוסמך, למשל במסגרת מכרז או דרישה חוזית, הצהרה עצמית אינה שקולה לתעודה. במקרה כזה כדאי לבקש לראות את התעודה, את הגוף שהנפיק אותה ואת תוקפה.

האם ISO 17100 מבטיח תרגום טוב יותר?

לא בהכרח.

ISO 17100 מגדיר תהליך, דרישות כשירות ובקרת איכות. הוא אינו יכול להבטיח שכל משפט יתורגם בצורה הטובה ביותר האפשרית, שהמתרגם שנבחר הוא המומחה המתאים ביותר לכל מסמך, או שלא יהיו טעויות.

לשיטתי, זו הבחנה חשובה במיוחד כשבוחרים ספק. תעודת ISO היא אינדיקציה לתהליך עבודה מובנה, אבל היא אינה תחליף לבדיקת הניסיון של החברה בתחום שלכם, אופן בחירת המתרגמים ורמת הבקרה שמופעלת בפרויקט הספציפי.

מה התקן לא מכסה

תרגום מכונה עם עריכה. תרגום אוטומטי שעובר post-editing אנושי נמצא מחוץ לתחולת ISO 17100. לתהליך הזה קיים תקן נפרד, ISO 18587:2017.

תרגום בעל פה. ISO 17100 אינו חל על שירותי מתורגמנות, שלהם קיימים תקנים ודרישות אחרים.

אישור נוטריוני. בישראל, מסמכים המוגשים לרשויות, בתי משפט, שגרירויות או גופים אחרים עשויים להידרש במקרים מסוימים לאישור נוטריוני. זו דרישה משפטית נפרדת, ותקן ISO אינו מחליף אותה.

התאמה לתחום בכל פרויקט. התקן כולל דרישות לכשירות מקצועית, אבל הוא אינו מבטיח כשלעצמו שהמתרגם שנבחר לפרויקט מסוים הוא האדם המתאים ביותר לתרגום חוזה מורכב, מסמך רפואי או דוח פיננסי. האחריות להתאמה הזאת נשארת חלק חשוב מעבודתו של ספק התרגום.

כדאי לדעת גם שהתקן נמצא בתהליך עדכון. בדף הרשמי של ISO 17100 ניתן לראות את הסטטוס העדכני של התקן והגרסה שנמצאת בפיתוח.

מתי ISO 17100 באמת משנה

יש מסמכים שבהם טעות של מילה אחת יכולה להיות משמעותית במיוחד: חוזים ותרגום משפטי, מסמכים רפואיים ורגולטוריים, דוחות כספיים ומכרזים.

בפרויקטים כאלה, תהליך שמחייב בדיקה נוספת ותיעוד של כשירות אנשי המקצוע מספק שכבת בקרת איכות חשובה.

לעומת זאת, כשמתרגמים תוכן פנימי שמיועד לקריאה בלבד ואינו כרוך בסיכון משמעותי, ייתכן שתהליך פשוט יותר יספיק. הוא עשוי להיות גם זול יותר. לכן אני לא חושבת שנכון לבחור את אותו תהליך אוטומטית לכל מסמך; צריך להתחיל מהמטרה ומהסיכון של הפרויקט.

חמש שאלות לשאול חברת תרגום

1. האם אתם מוסמכים, ומי הסמיך אתכם? בקשו לראות את התעודה, את שם הגוף שהנפיק אותה ואת תאריך התוקף.

2. מי בודק את התרגום שלי? ודאו שהבדיקה הנדרשת במסגרת התהליך נעשית על ידי אדם נוסף ולא רק על ידי המתרגם עצמו.

3. איך אתם בוחרים מתרגם לתחום שלי? תשובה טובה צריכה להתייחס לסוג המסמך ולניסיון הרלוונטי, ולא רק לצמד השפות.

4. האם אתם משתמשים בתרגום מכונה או ב-AI? אם נעשה שימוש בתהליך של תרגום אוטומטי עם post-editing אנושי, כדאי לברר איזה תהליך בקרת איכות חל עליו והאם הוא כפוף ל-ISO 18587.

5. מה מסוכם איתי לפני תחילת העבודה? מינוח, קהל יעד, מדריך סגנון, שימוש מיועד והיקף הבדיקות הם דברים שכדאי להגדיר מראש ובכתב.

ומה עם המחיר?

בדיקה של אדם נוסף היא עבודה נוספת, ולכן תהליך מלא הכולל את שלבי הבקרה הנדרשים עשוי לעלות יותר מתרגום שמבוצע ונבדק רק על ידי מתרגם אחד.

אבל ISO הוא רק אחד הגורמים שמשפיעים על הצעת המחיר. צמד השפות, סוג המסמך, רמת המומחיות הנדרשת, הדחיפות, הפורמט והיקף הבדיקות יכולים כולם להשפיע על העלות.

פירטנו על הגורמים האלה במדריך המלא למחירי תרגום.

איפה טומדס עומדת

טומדס מחזיקה בהסמכות ISO 17100:2015 לשירותי תרגום, ISO 18587:2017 לעריכת תרגום מכונה ו-ISO 9001:2015 לניהול איכות.

השילוב בין התקנים מאפשר לנו להתאים את תהליך העבודה לסוג הפרויקט: מתרגום אנושי מלא ועד תהליך הכולל תרגום מכונה ועריכה אנושית, בהתאם לדרישות ולשימוש המיועד של התרגום.

ובכל זאת, מה שאני אומרת ללקוחות שמגיעים עם דרישת ISO הוא פשוט: התעודה היא נקודת ההתחלה של הבדיקה, לא סופה. כדאי להבין מי יתרגם, מי יבדוק, כיצד נבחרו אנשי המקצוע ומה בדיוק יקרה למסמך לפני שהוא חוזר אליכם.

שאלות נפוצות

האם כל חברת תרגום חייבת להיות מוסמכת ל-ISO 17100?

לא. הסמכה ל-ISO 17100 אינה חובה כללית לכל חברת תרגום. היא הופכת לדרישה כאשר לקוח, מכרז, חוזה או מסגרת אחרת דורשים עבודה עם ספק מוסמך.

האם ISO 17100 מבטיח שלא יהיו טעויות בתרגום?

לא. התקן מגדיר דרישות לתהליך העבודה, לכשירות ולבקרה, אבל אינו מבטיח תוצאה נטולת טעויות. לכן חשוב לבדוק גם את הניסיון המקצועי של הספק ואת התאמת המתרגם והבודק לפרויקט.

האם תרגום עם ISO 17100 הוא תרגום נוטריוני?

לא. ISO 17100 עוסק בתהליך העבודה של ספק התרגום. אישור נוטריוני הוא עניין משפטי נפרד ונדרש רק כאשר הגוף המקבל דורש אותו.

האם אפשר להשתמש ב-AI בפרויקט שנדרש בו ISO 17100?

תרגום מכונה שעובר post-editing אנושי נמצא מחוץ לתחולת ISO 17100 ומטופל במסגרת ISO 18587. אם הפרויקט דורש במפורש תהליך לפי ISO 17100, כדאי לברר ולסכם מראש עם הספק אם נעשה שימוש בתרגום אוטומטי ומהו התהליך שיחול עליו.

לסיכום

ISO 17100 דורש שני דברים חשובים במיוחד: כשירות מקצועית מתועדת ותהליך שבו אדם נוסף בודק את התרגום מול המקור. הוא אינו מבטיח שכל תרגום יהיה מושלם, אינו מחליף התאמה מקצועית לתחום ואינו חל על תהליך post-editing של תרגום מכונה.

לכן, כשדיוק ובקרת איכות חשובים לפרויקט, אל תסתפקו בלוגו ISO באתר. בקשו לראות את התעודה ושאלו מי יתרגם את המסמך, מי יבדוק אותו ומה כולל התהליך בפועל.

אם אתם עומדים לפני פרויקט כזה, אפשר להתחיל בעמוד תרגום מסמכים ולבקש הצעה שמפרטת במפורש את תהליך העבודה ושלבי הבדיקה.